מעקב גאואסטרטגי אחר יעדים

מערכות הגנה טיליות אקטיביות נחלו הצלחות חשובות בשנים האחרונות,
בעיקר בשל התפתחויות דרמטיות ביכולת ההתמקדות במטרה: חשיפת האיום, זיהויו ומעקב אחריו. עם זאת, הרבה לפני היכולת לעקוב אחר יעד מסוים, קיים שלב מוקדם יותר: מעקב גאואסטרטגי אחר יעדים ובכל הנוגע אליו, החדשות אינן חיוביות במיוחד. ייתכן שהתעלמנו מיעד גאו-אסטרטגי חשוב.

העולם מרותק כיום לחילופי האיומים שמשמיעות ארצות הברית וקוריאה הצפונית מדי שבוע, מדי יום ולעתים אף מדי שעה. מושל הוואי החל בהכנות למתקפה גרעינית, מושל אלסקה "מודאג" והתיירים נוטשים את גואם, המוזכרת באיומיו האחרונים של קים ז'ונג און כמוקד המתקפה הגרעינית שתיזום ארצו. עם זאת, מחירה של תקיפה אמריקנית מקדימה עלול להיות גבוה: אוכלוסיית סיאול ועשרות אלפי חיילים אמריקנים הינם בני ערובה של 15,000 אתרים צפון קוריאניים מבוצרים היטב לירי תותחים ולשיגור טילים, שיוכלו להגיע בקלות לגורדי השחקים של סיאול. כאשר קים ז'ונג און שוקל את האפשרויות הזמינות בעבורו, אין ספק שהוא מבין כי איי הנופש הפרטיים והיוקרתיים שלו יהיו הנפגעים הראשונים בכל עימות.

סביר שגורמים אלה יעכבו לכל הפחות מהלכים העלולים העלולים להיגרר לכדי מלחמה, אך אין כל ערובה לכך שמצב זה יימשך לזמן בלתי מוגבל. בטווח הזמן הבינוני והארוך יתקשה כל אחד מהצדדים לסגת ובהחלט ייתכן שמשהו יקרה. מבין האפשרויות הזמינות לארצות הברית, שמזכיר ההגנה האמריקני, "ג'ים" מאטיס, תיאר כ"רבות", לרבות תהיינה השלכות הרסניות1.

אך מהם האיומים המשמעותיים הנוספים במארג המתיחויות הסבוך היוצר את ה"ריאל-פוליטיק" הגרעיני בימינו?

ברוכים הבאים למשחק של ניתוח גאואסטרטגי, שבו מונחים סיכונים כבדים על כף המאזניים. נפתח בסקירת החוקים ובמקרה זה, ההיערכות של כמה משחקניות המפתח.

 

יחסי הודו-סין – השלכותיו של חוסר היציבות הגובר ביחסיהן של שתיים ממעצמות העל של הפלנטה

ארצות הברית צורכת 20%, נתח גבוה לאין ערוך, מכלל הייצוא הסיני. בטווח הזמן בקרוב עשויה צריכה זו להביא את סין לחשוב פעמיים, לכל הפחות, לפני שתפתח בעימות ישיר עם ארצות הברית. עם זאת, בכל הנוגע להודו, המצב שונה למדי.
ב-2016 ייצאה סין להודו טובין ושירותים בסך 52 מיליארד דולר. זהו סכום זעום המהווה 3% בלבד מהיקף הסחר של בייג'ינג עם תשע שותפותיה החשובות ביותר למסחר. הודו אינה נמנית כלל עם התשע.2

ראוי לציין כי היקף הייצוא ההודי לסין עמד על 8 מיליארד דולר בלבד, נתון השקול לגמרי במקרה לכ-3% בלבד מהיקף הייצוא ההודי3. אם נסכם זאת בקצרה, שתי המדינות אינן מהוות שוק חשוב זו בעבור זו. וזה לא תורם ליציבות.

 

פקיסטן כתחבולה – "כלי שרת" סיני או הצתת תבערה כלל-עולמית

למרבה הצער, הסיפור בין סין לבין הודו אינו מתמצה בכך. לשתי מעצמות העל, המצוידות ביכולות גרעיניות, עבר ממושך הצבוע בגוונים של חוסר אמון, בייחוד בכל הנוגע לנוכחותן בים סין הדרומי. סין והודו אף מאשימות זו את זו ללא הרף בפלישות לגבולן. ב-60 השנים האחרונות נרשמו לפחות שלושה מקרים שבהם אישומים כאלה התפתחו לעימותים משמעותיים. רובם המכריע של ההודים חוששים מהסלמה של מחלוקות אלה לכדי מלחמה וסבורים כי הברית הקיימת בפועל בין בייג'ינג לבין פקיסטן הינה מסוכנת וכי בייג'ינג מנצלת את אילאמאבאד ככלי שרת לריסונה של ניו דלהי או להסחת דעתה. מפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר בהודו טוענת בתוקף כי הודו ופקיסטן נערכות למלחמה.4

בתמונת ראי כמעט מושלמת של חששות אלה, רואה סין בנוכחותה של הודו בים סין הדרומי הפרעה5 ומתייחסת למה שמצטייר מבחינתה כברית בין הודו לבין ארצות הברית כאל איום אסטרטגי.

מה עתיד לצמוח מכל חוסר האמון המתואר לעיל? נראה כי חששותיה של הודו מוצדקים במיוחד. קיימת עדות משכנעת לכך שהמצב מידרדר מן הפח אל הפחת.
לאחר שנים של תמיכה טכנית מקיפה וחיונית במאגר הנשק הגרעיני של פקיסטן, הגדל בקצב מהיר6, חתמה סין לאחרונה על "הסכם מסגרת" חדש עם פקיסטן, העוסק ב"שיתוף פעולה טכני בחקר משאבי אורניום ובפיתוחם7." מסקרן היה להיווכח כי אותם הדיווחים בדבר הסכם האורניום החדש עם פקיסטן חשפו כי סין חתמה על הסכם דומה עם ערב הסעודית מוקדם יותר השנה. לאמתו של דבר, החברה הסינית הממלכתית להקמת כורים גרעיניים (CNNC) הייתה זו שהפכה את הקשר בין שתי המדינות למפורש כמעט לחלוטין. בהתבטאות לגבי ההסכם, התייחסה CNNC לפקיסטן כ"גשר חשוב בין המזרח התיכון לבין דרום אסיה"8.

לרוע המזל, צירופי מקרים בעולם היחסים הבינלאומיים, ובייחוד כאלה הקשורים בהפצת נשק גרעיני, לעולם לא יהיו משכנעים. אם המשולש סין-פקיסטן-ערב הסעודית אכן אינו מקרי, לא קשה לראות כיצד מתהווה כאן עסקה בין שלושת הצדדים. "הגשר" של סין עלול, אולי אף מבלי משים, להצית תבערה כלל-עולמית.
מזה שנים קיימות שמועות בדבר התעקשותה לכאורה של הממלכה מהמפרץ לקבל כמה מראשי הקרב שמימנה, בתרחיש ובעיתוי שבהם תבקש אותם, בתמורה למימון הפצצה של פקיסטן. עם זאת, פקיסטן, המדינה בעלת קצב ההתחמשות המהיר בעולם, רואה בטיליה תעודת ביטוח במדיניותה לגבי הענק ההודי. אם חלק ממוצריו של קו הייצור הגרעיני הפקיסטני יעזבו את גבולותיה למדינות אחרות, יזדקקו הפקיסטנים לאספקת דלק מובטחת לייצור מוצרים נוספים כאלה. כאן כבר לא קשה לדמיין תכנית שבה יתחיל אורניום לזרום ממכרות חדשים בפקיסטן ובערב הסעודית למפעלי הנשק באסאלמאבאד תמורת ויתור על כמה מהמוצרים של מפעלים אלה.

במילים אחרות, לא יהיה מפתיע אם להמשך הבעבוע של הקדרה ההודית-סינית, המתקרב לנקודה שבה תגלוש, תהיינה השלכות אזוריות. אחת ההשלכות המטרידות ביותר בהקשר זה היא התרחבות של מרוץ הגרעין ההודי-סיני למפרץ בדמות תעודת ביטוח שמכינה ערב הסעודית לעצמה במדיניותה לנוכח הסיוט הנורא מכול בעבורה, איראן גרעינית.

 

אבטחת הנשק הגרעיני של פקיסטן - חששות הולכים וגוברים מצדה של... פקיסטן?

כדי להפוך את הכול למעניין אף יותר, קיימות כמובן אינדיקציות, אפילו בפקיסטן עצמה, לחששות הולכים וגוברים משחיקת היכולת של אסלאמאבאד להבטיח את שליטתה במאגרי הנשק שלה. "ניו יורק טיימס" דיווח לאחרונה9 כי הוועדה לאנרגיה אטומית של פקיסטן שלחה "מכתב בהול למנכ"ל המחלקה לתכנונים אסטרטגיים, האחראי לאבטחת נכסיה הגרעיניים של פקיסטן. הוועדה לאנרגיה אטומית של פקיסטן ביקשה שהצבא יקצה משאבים רבים יותר כדי לוודא כי עובדים, שיש להם ידע לגבי תכנית הגרעין, יימצאו תחת פיקוח ומעקב."

באותה כתבה דווח על מסמך של משרד הפנים הפקיסטני, שנחשף לאחרונה ומצביע על קשת רחבה של חששות בכל הנוגע לאבטחתו של מאגר הנשק הגרעיני במדינה. על פי "ניו יורק טיימס", העלה מסמך זה חששות באשר ל"השפעה הולכת וגדלה של ארגוני טרור בשורותיהם של צבא פקיסטן וארגוני המודיעין שלה ובקרב משפחותיהם של קציני צבא בדרג הבכיר והבינוני". עוד נכתב כי המסמך הצביע על כך שארגוני טרור רבים פועלים "ברחבי פונג'אב, בקרבת אחדים ממתקני הגרעין של פקיסטן." 10

התסבוכת האחרונה בהקשר זה קשורה ל"נוהל אבטחה" שנראה כי המסמך הפנימי מתייחס אליו. ה"נוהל" נועד כנראה להפחית את הסיכון לפתיחת מלחמה גרעינית על ידי מפקדים מקומיים באמצעות "הסרת" ראשי קרב מטילים. למרבה הצער, אותה "הסרה" היא בדיוק מה הצעד שממנו חששו אנליסטים רבים היות שהוא עלול לפשט במידה רבה את הסחר הבין-לאומי בראשי קרב. אם ארגוני טרור ירכשו ראשי קרב כאלה, ובייחוד ארגונים הנמצאים ברשימה ההולכת ומתארכת של ארגונים עם גישה לטילים, עלולות להיות לכך השלכות הרות אסון לביטחון הכלל-עולמי.

 

ואין עדיין מי שירסן את איראן

אף שידיעות אלה עלולות להעלות חששות משמעותיים באשר למעבר נשק גרעיני לאזור המפרץ, הן מצטרפות, כמובן, לרשימה מתארכת של ידיעות דומות. כך, למשל, מיזמי הנשק של איראן אינם צפויים להצטמצם בקרוב לנוכח הסנקציות שמטילה עליה ארצות הברית. הפרלמנט בטהראן הגיב לידיעות בדבר הסנקציות החדשות בהצבעה ברוב מוחלט על העלאת המימון לפיתוח טילים.11

 

הגנה טילית – תעשייה מתפתחת בעולם של חוסר ודאות

כצפוי, החששות ההולכים וגוברים מהפצת נשק גרעיני מתבטאים בעניין הולך וגובר בהגנה טילית. לנוכח האיומים המשוגרים בקצב גבוה מקוריאה הצפונית, מובע עניין כזה מצדן של ממשלות יפן וארצות הברית במיוחד.

בפגישה, שהתקיימה לאחרונה בין שר ההגנה היפני, איצונורי אונודרה, לבין מזכיר ההגנה האמריקני, מאטיס, ביקש השר היפני מעמיתו לסייע לתכניותיה של טוקיו להצבת המערכת "Aegis Ashore", גרסה יבשתית של מערכת היירוט Aegis. טוקיו חשה כי המערכת תוכל לשפר את יכולתה לבלום טילים מקוריאה הצפונית12. בארצות הברית ציין הנשיא, דונלד טראמפ, כי בקרוב תימסר הודעה בדבר תוספת של "מיליארדי דולרים" למימון ההגנה הטילית.13

במקביל התקבלה בישראל הצלחת היירוט המבצעי של מערכת "חץ 3" החדשה כבשורה משמחת לקהיליית ההגנה הטילית. הצלחת היירוט משמחת במיוחד מפני שמסתבר כי האיום שיורט היווה מטרה מאתגרת בעבור המערכת. מדובר בטיל קרקע-אוויר ללא מנגנון השמדה עצמית, ששוגר לעבר ישראל וחרג במידה ניכרת מהמטרות הסטנדרטיות שאליהן מוטבה המערכת, ככל הנראה.14

לאור הצלחה זו, מדברים בישראל כבר על "הצעדים הבאים", שאחד מהם הוא מערכת "חץ 4", שתוכל אולי לרתום אמצעי נגד מתקדמים יותר להתמודדות עם מטחים גדולים בהרבה של טילים כבדים.

------------------------------------
סיכום – אמנות ההטעיה הגרעינית

כל הסימנים מעידים על כך שזה הזמן המתאים למעורבות בעסקי ההגנה הטילית. למרבה הצער, הסיבה לכך רחוקה מאוד מלהיות מעודדת.

בעוד קוריאה הצפונית מהווה איום חמור ומתעצם, קצב הגדילה של מלאי הנשק הגרעיני בו מחזיקה פקיסטן,

אחת המדינות העניות ביותר בכדור הארץ ואולי אף אחת המדינות המושחתות ביותר ורוויות הטרור שבו, הוא המהיר בעולם. מספר הטילים הגרעיניים של פקיסטן עקף כבר את אלה של בריטניה וככל שהולכות ומצטברות עדויות בדבר ניצולה של אסלאמאבאד ככלי שרת גרעיני נגד הודו, מתגבשות גם יותר ויותר אינדיקציות לכך שההתחממות המתבקשת ביחסי הודו-סין עתידה להצית ניצוצות גרעיניים בקרוב.

ערב הסעודית, ששמועות מייחסות לה את תפקיד הפטרון של מאגר הנשק הפקיסטני, חוששת מאיראן גרעינית. אם הרפתקנותה של סין תביא לשליחתם של ראשי קרב ממאגר הנשק ההולך וגדל של אסלאמאבאד לריאד, יתרחב מרוץ החימוש של פקיסטן, הודו וסין לכדי הפצת נשק גרעיני למזרח התיכון.

די בהגעה של אחדים מאותם "ניצוצות" של העימות לידיהם של ארגוני טרור על-לאומיים כדי לייצר השלכות הרסניות לביטחון העולם כולו.

 

  1. https://www.cbsnews.com/news/mattis-says-us-war-with-north-korea-would-be-catastrophic/
  2. https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_the_largest_trading_partners_of_China
  3. http://economictimes.indiatimes.com/news/economy/foreign-trade/india-china-trade-deficit-at-44-7-billion-in-april-january/articleshow/51223260.cms
  4. http://www.ndtv.com/india-news/china-ready-to-attack-india-with-help-from-pak-says-mulayam-singh-yadav-1726690
  5. https://en.wikipedia.org/wiki/China%E2%80%93India_relations
  6. החברה הסינית הממלכתית להקמת כורים גרעיניים (CNNC) "ייצאה עד היום ארבעה כורים בהספק
    של 300 MWe למדינה (לפקיסטן) ומקימה כעת שתי יחידות בהספק של 1000 MWe." כמו כן, "היא מעורבת באורח פעיל בשיתוף פעולה עם פקיסטן בכל הנוגע למשאבי אורניום, ליישומים של טכנולוגיה גרעינית, להכשרת עובדים ולתחומים נוספים."
    http://www.world-nuclear-news.org/UF-China-Pakistan-agree-to-uranium-cooperation-3107175.html
  7. ibid.
  8. ibid.
  9. https://www.nytimes.com/2017/04/20/opinion/the-world-must-secure-pakistans-nuclear-weapons.html?mcubz=0
  10. Ibid.
  11. http://www.chicagotribune.com/news/nationworld/ct-iran-missile-program-20170813-story.html
  12. https://www.ft.com/content/9b05259a-83d3-11e7-a4ce-15b2513cb3ff
  13. http://www.nbc15.com/content/news/North-Korea-plans-to-attack-Guam-439612393.html
  14. https://www.defensenews.com/land/2017/03/20/israel-explains-arrow-intercept-of-syrian-sam/

.




 

תחילת פיתוח מיירט הדור הבא במשפחת "חץ"

העיתון DEFENSE NEWS דיווח1 בראשית אוגוסט 2017 בדבר תחילת העבודה על מיירט חדיש ממשפחת ה"חץ". הוא מסר כי זהו מיירט חדיש הממשיך את סידרת טילי היירוט של מערכת נשק חץ (AWS):- "חץ 2" שנכנס לשירות מבצעי עוד ב-2000, ו"חץ 3" שנקלט בחיל האוויר הישראלי רק השנה. היצרן הוא מפעל מלמ ((MLM של התעשייה האווירית (IAI) והמזמין – מנהלת "חומה"2 במפא"ת משרד הביטחון.

סטאטוס המיירט – עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים. בנוסף, סביר להניח כי יצריך גם מספר התאמות במערכת הנשק, לאמור: מכמים, אמצעי גילוי ויחידת שליטה ובקרה (BMC3).

הרקע לפיתוח – אמנם משרד הביטחון והתעשייה האווירית נמנעו ממסירת פרטים מדויקים, אולם מתוך דבריו של ראש מנהלת "חומה" משה פתאל בעיתון – עולה כי המוטיבציה היא ההערכה בדבר צפי למטחים צפופים והופעתם החזויה של חימושי 3MRV על גבי טיליה של איראן. מכאן עולה כי מיירט "חץ 4" יהיה כנראה מסוג: 4MKV , שמשמעותו: נשיאת מספר תת-מיירטים קטנים על גבי טיל יחיד.

פיתוח מיירט מקטגוריה זו5, הוחל בארה"ב, בחברת לוקהיד-מרטין, עוד ב-2004, ונזנח בדצמבר 2009 לאור הקשיים העצומים הכרוכים בפיתוח שכזה. הפיתוח שנשען על תפיסה דומה בצירוף אי-הודאות האמריקאיות המוצהרות של יכולות הדיסקרימינציה, חודש רק באוג' 2015 כמאמץ תכנוני ראשוני ומקבילי של מספר תעשיות (בואינג, לוקהיד-מרטין ורייתיאון), תוך שינוי קל בשם: 6MOKV . התאמת טילוני היירוט הקטנים על גבי פלטפורמת הטיל הענק GBI נחשבת למהלך הנדסי עתיר סיכונים, מורכב, ולאתגר טכנולוגי מהמעלה הראשונה.

אם אכן כך הם פני הדברים, אזי מערכת הביטחון הישראלית נטלה על עצמה הובלת פרויקט הנדסי בחזית הידע העולמי, תוך הכתבת שני אילוצים מרכזיים נוספים:

  • מגבלות משקל חמורות בסדר גודל (!), היות ומיירט "חץ 3" קטן, על פי ההערכה, פי 10 ויותר מה-GBI.
  • דרישות למחיר "ישראלי" ולא ברמת המחיר של ה-GBI.

מימין: איור הקונספט של לוקהיד-מרטין: 6 טילוני יירוט קטנים על גבי המיירט הענק GBI / משמאל: איור אילוסטרטיבי של MOKV

 

הנהלת עי"ט מאמינה כי גם הפעם תע"א מפעל מלמ, ומינהלת "חומה", יתעלו על עצמם וישכילו לקדם את המוצר לאורך כל שלבי הפיתוח. זו עשויה להיות הופעה חוזרת של יצירתיות ותעוזה ישראלים.
לאמור: עוד חוליה בשרשרת המפוארת של פרויקטי המיירטים המקומיים ("חץ 2/3", "כפת ברזל" ו"שרביט קסמים"), אשר כולם מפגינים רמת חדשנות וכשרון ייחודיים וברמה בין לאומית.

  1. https://www.defensenews.com/smr/space-missile-defense/2017/08/02/israel-begins-concept-work-on-arrow-4-defender /
    http://www.defenseindustrydaily.com/israel-successfully-tests-arrow-theater-missile-defense-01571 /
  2.  MAFAT - Defense Research and Development IMDO - the Israel Missile Defense Organization,  
  3. MRV - multiple reentry vehicles
  4. Miniature/Multiple Kill VehicleMKV ראו שלל מקורות דוגמת
    http://www.deagel.com/Defensive-Weapons/MKV_a000972001.aspx
  5. http://missiledefenseadvocacy.org/missile-defense-systems-2/future-bmd-systems-2/multiple-kill-vehicle-mkv /
  6. Multi-Object Kill Vehicle MOKV