הניתוחים בחדשות ההגנה האסטרטגית מפני טילים של עמותת עיט נכתבות על-ידי אבי שניאור, מנהל עמותת עיט וממומנים על-ידי אגודת ידידי IMDA בארה"ב .

הגנה מפני טילים: חיסון לעולם אוטו-אימוני

ככל שאנו מתקרבים לתום העשור השני של המאה ה-21, האנליסטים מזהירים ששני הקצוות של קשת הכוחות הגלובלית – מעצמות מול מדינות שרלטניות מהעולם השלישי – מרחיבות באופן משמעותי את יכולות הנשק האסטרטגי וציי הטילים שלהן. מגמות אלו, המזכירות את המלחמה הקרה, עלולות להיות הרבה יותר מסוכנות כיום עקב נקודות תורפה מבניות של עולמנו המחובר.

בסביבה זאת יש למערכות הגנת טילים פעילה פוטנציאל להפוך לכלי קריטי ומייצב, במיוחד בשילוש עם תכנון מתואם וחוצה מגזרים של תשתית עמידה שתהווה מרכיב מרכזי בהגנת טילים פסיבית. סינרגיה זאת כבר הומחשה היטב בהתמודדות עם איומי טילאות קונבנציונליים מצד מדינות עולם שלישי המבליטים יותר מתמיד את מאמציה הייחודיים של ישראל כדוגמה למערך הכוחות. ואולם, הפוטנציאל שמצב עניינים זה יהפוך לתבנית עבור ארה"ב ובנות בריתה יהיה תלוי בהחלטות שיתקבלו בקרוב ככל שהאומות החזקות בעולם יתקרבו לנקודת מפנה המגדירה את השלב הבא בתחרות בין מעצמות העל.
סקירה אסטרטגית

התשתיות, המשאבים והשירותים אשר שירתו את חיינו ואת כלכלות העולם לפני כמה עשורים פעלו בעיקר ללא תלות זה בזה. הגיאוגרפיה מילאה תפקיד מרכזי במצב עניינים זה שכולנו קיבלנו.
העולם הזה אינו קיים עוד.
בין אם תרצו או לא, מה שמקיים כיום את כל אומות העולם הן רשתות משאבים מחוברות ומקושרות המוזנות על ידי שרשרות אספקה גלובליות ונושמות חמצן המסופק להן מהמערכות המוניטריות העולמיות.
במחלה אוטו-אימונית, הגוף – שהינו מערכת אורגנית משולבת הדוקות – תוקף את עצמו. אם מצב עניינים זה אינו נבלם, האורגניזם מת.
עולמנו הפך למערכת אורגנית משולבת כזאת.
התקפה מוצלחת על כל אומה שהיא הקשורה לרשתות ולשרשראות האספקה הגלובלית עלולה לשבש את המערכות העולמיות המתוארות לעיל. כתוצאה מכך, כל האומות יישאו בתוצאות. ואם המטרה היא אחת הכלכלות הגדולות בעולם, למשל אחת ממדינות ה-7G , ההשפעה על כל המדינות האחרות, לרבות המדינה התוקפת, תהיה קטסטרופה חסרת תקדים. חשבו למשל כמה זמן יכולה הכלכלה והחברה של התוקף להמשיך לפעול למישרין אם המתקפה שהכריז הביאה לשיתוק המערכת המוניטרית הגלובלית.
בדומה לחיסון הניתן למחלה אוטואימונית גלובלית, הגנת טילים אקטיבית ופסיבית הפכה כיום לכלי חיוני ומייצב להתמודדות עם מציאות חדשה זאת למרות שגם היא רחוקה מלספק תשובה מלאה. ואולם, לנוכח מעצמות הדוחפות את האיומים לרמה חדשה, יש לקבל החלטות לגבי השקעה בשלב חדש של פיתוח ופריסת מערכות הגנה פעילות.

המהלך האסטרטגי של רוסיה: הדי המלחמה הקרה
השלכות עימות הטילים המתפתח בין המעצמות

הודעתה של רוסיה על הצלחת המבדקים ל -Avangard Hypersonic Glide Vehicle  (HGV ) החדש קובעת רף חדש בתחרות האסטרטגית על מתקפה מול הגנה, אשר רבים חשבו שפסה מן העולם במלחמה הקרה. סין, אשר גם היא מפתחת באגרסיביות כלים למסירת ראשי נפץ, אינה נשרכת הרחק מאחורי רוסיה. בסביבה כזאת, אין זה מפתיע שמותה של האמנה להגבלת הנשק של כוחות גרעיניים לטווח בינוני (IMF ) עורר עניין מועט  בלבד משום שקווי החזית של תחרות הטילים בין המעצמות הותירו את חישובי הנשק הגרעיני לטווח בינוני הרבה מאחוריהם.
ה-HGVs עושים שימוש בשיטות אווירודינמיות מתקדמות בכדי לאפשר מסירת ראשי נפץ במהירויות וטווחים בין-יבשתיים אך ללא המסלול הבליסטי החלק המאפיין את ה-ICBMs . מדובר במערכות המסוגלות לבצע תמרונים אגרסיביים בשעת טיסה ואינן ניתנות ליירוט על-ידי מערכות טילים קונבנציונליות.
אם רוסיה תשיג את יעד הפריסה של הטיל החדש בשנה הבאה, ואם סין תמשיך להתקדם בעקבותיה, ארה"ב תצטרך מן הסתם להשקיע אף היא כדי להדביק את הקצב. בתרחיש מעצמות זה, תכנון מתואם של עמידות התשתית ואסטרטגיות פסיביות אחרות של הגנת טילים יהיה חיוני כמובן. אם אנו רוצים להבטיח שהגנת טילים פעילה תמשיך להוות חלק מהמשוואה, יש צורך בשינויים טכנולוגיים ובהשקעות חדשות וניכרות. ארכיטקטורות חדשות ברמה עולמית, ללא ספק גם כאלו הכוללות  חישה מהחלל ו"נכסי השמדה", יהוו חלק מהותי מהתמהיל.
מחיר הכניסה למשחק יהיה גבוה מאוד ורוסיה עשויה להתחרט על שהסיטה את המשחק הגאו-אסטרטגי ללוח חדש. לנוכח כלכלתה המקרטעת, כלל וכלל לא ברור שהיא מסוגלת להתחרות.

 

Left: Submarine launched ballistic missile B-05 being test fired. (Photo | DRDO) | Right: Concept drawing of a hypseronic aircraft. Iamge: Lockheed Martin

משחק המספרים והמהלך של סין לתקיפת מרכז ההחלטות

עם כ-300 ראשי נפץ גרעיניים "בלבד", בהשוואה לכ-7,000 בידיהן של רוסיה וארה"ב, סין נדמית כשחקנית שולית במשחק השח הגרעיני של המעצמות.
תדמית זו הייתה עשויה לנחם את החוששים לולא השקעתה המתרחבת של סין בטילים בליסטיים המשוגרים מצוללות (SLBMs ), היא שגויה לחלוטין.
מאחר וכל מתקפה גרעינית מודרנית תתקוף את נקודות התורפה, המשחק האסטרטגי כיום מתמקד יותר באיכות ובמגוון של מערכות הניפוק מאשר במספרן או אפילו בגודלם של ראשי הנפץ. בהינתן אמצעים סבירים לשיגור אפילו קומץ של ראשי נפץ, טביעת הרגל בתחום הפעימה האלקטרומגנטית תביא להשבתת רשתות חשמל בהיקף ארצי. אין צורך אפילו להטיל את ראשי הנפץ או לכוון אותם במדויק למטרה משום שגאומטריית הפריסה הרצויה היא של פיצוץ בגובה רב.
לאור ההשלכות הכלכליות הקטסטרופליות שיהיו למהלך כזה, מתקפה מסוג זה מובילה אותנו לתהות לגבי מידת השפיות, שלא לדבר ההיגיון (אם יש כזה בכלל) של עוצמת המתקפה. למרבה הצער, רק מעט מלחמות בכדור הארץ היו סבירות מבחינה כלכלית או הגיונית. עובדה זאת לא גרמה לתוקפים להסס לפני שיתקפו ולו רק משום שפעולותיהם נבעו לעתים ממניעים אישיים פנימיים, חישובים פוליטיים, אידיאולוגיות דתיות או פוליטיות או סתם מחישוב שגוי.
השקעתה של סין ב-SLBMs ממחישה שהיא מכירה בכללי המשחק המשתנים. צוללות נועדו לאפשר פריסה חשאית של כלי נשק או חיישנים במיקומים אסטרטגיים. משמעות הדבר שארבע הצוללות הקיימות של סין, מסוג jin-class , אשר כל אחת מהן נושאת 12 טילי JL-2 בעלי טווח של 8,000 ק"מ, מהוות איום קיומי על כל אומה שאליה יכוונו, בכל גודל שהוא ובעל מקום. ברגע שיפרסו את ה-SLBMs מדגם JL-3 שנבדקו לאחרונה ובעלי טווח של 9,000 ק"מ על צוללות מתקדמות, האיום יגדל באופן משמעותי.

 

האיום העולמי השלישי: משחק רב כוחות על מספר רב של לוחות משחק ללא כל סדר נראה לעין

פקיסטן

פקיסטן מובילה את החבורה מבחינת נכסי טילים וגרעין שכבר פרסה. ועם צפון קוריאה ואירן שדולקות אחריה במטרה להדביק את הקצב, המשחק האסטרטגי בעולם השלישי מתנהל על מגוון לוחות שאף אחד מהם אינו דומה לקונפליקט שבין המעצמות.
על פי ההערכות יש לפקיסטן כ-100 טילים גרעיניים ואת מחסן התחמושת הגדל בקצב המהיר בעולם. יהיה המספר המדויק אשר יהיה, יידרש זמן רב לפני שתחמושת זאת תוכל לעבור את היקף ההצטיידות של בריטניה.
החרדה מהגידול  בנכסי הטילים והגרעין של פקיסטן, עלתה לשיאים חדשים לאחר הדלפת צילומים המראים את שר הפנים הפקיסטני שהריאר אפרידי מבטיח "תמיכה מלאה" לחפיז סעיד, שהוגדר כטרוריסט על-ידי האו"ם, מייסד ארגון לשקאר-א-טייבה והמוח מאחורי מתקפת הטרור של 2008 במומביי ואינספור מעשי טבח אחרים.
לשקאר-א-טייבה הוא אחד מארגוני הטרור הגדולים בעולם. הוא הפגין עניין ברכישת טילים גרעיניים במקביל להפגנת עוינות כלפי המערב עם הצהרות שארה"ב, הודו וישראל הן "אויבות אקזיסטנציאליות של האסלאם".


אירן

השקעתה המתמשכת והמסיבית של אירן בהסגת הגמוניה אזורית לא מראה סימני היחלשות.
לאחרונה העבירה טהרן טילים בליסטיים לעירק. משלוחים אלה בוצעו במקביל לניסיונות מתמשכים להעברת יכולת טילאית מדויקת ללקוחות חיזבאללה, כפי שלמדנו מגילוי מפעל הטילים המדויקים בצפון מערב סוריה לאחרונה על ידי ישראל. המדיניות הצבאית האסטרטגית של ישראל היא במידה מסוימת לדכא את המאמצים האלה בלבנון ובסוריה. במקביל, בטחונה של ישראל נשען על חיל אוויר מעולה ועל מערכת הגנה פעילה מרובת רבדים הטובה מסוגה הפרוסה בשטח וכן מערכת עמידות מתואמת במגוון תשתיות ותכניות הגנה פסיבית מפני טילים.
ואולם, כפי שניתן ללמוד ממאמציהם לספק נשק לטרוריסטים החות'ים בתימן, השאיפות אינן מתמצות בישראל ואפילו לא במזרח התיכון. בנקודה זאת, האירנים מהווים איום מידי ומתרחב על המזרח התיכון ובטווח הרחוק יותר גם על ארה"ב והמערב. פיתוח הטילים הבין יבשתיים שלהם הודגם בניסיון השיגור שנערך בינואר השנה. למרות שהשלב השלישי והאחרון של השיגור נכשל, צוותי ההנדסה לומדים לעתים קרובות יותר מכישלונות מאשר מהצלחות. כעת, האירנים ממקדים את מאמציהם מחדש בהכנה לשיגור לוויין שני . יש לציין שהלוויין שתוכנן לשיגור בניסיון הראשון נקרא "פאיאם" שמשמעותו בפרסי "מסר" – שם בעל אסוציאציות מצמררות לאסטרטגים צבאיים המעלים השערות לגבי המטע"ד שהוא נושא.
אם אירן תמשיך בפיתוח זה, יהא זה טיפשי להניח שהיא לא תמשיך לנסות עד שתשיג קיבולת  אורביטלית אמינה. בשילוב עם המשך הפיתוח המשוער של ראשי נפץ גרעיניים על-ידי אירן, הרי שמדובר באיום אסטרטגי רציני על מדינות המערב. ההבדל היחיד בין טיל  בעל יכולת אורביטלית לבין טיל בליסטי בין-יבשתי הוא ביכולת לחזור ולהיכנס לאטמוספרה. במתקפת פעימה אלקטרומגנטית, כניסה מחודשת לאטמוספרה אינה דרושה ואינה רצויה.


צפון קוריאה

תקוות מתמשכות ל"פירוק הגרעין" בצפון קוריאה נראות בשלב זה חסרות תוחלת. ההכרזה המפתיעה מהזמן האחרון של סוכנות החדשות של צפון קוריאה הגדירה "פירוק גרעין" בחצי האי הקוריאני כסילוק "כוחות הפלישה" האמריקאים מדרום קוריאה ו"מאזורים סמוכים לחצי האי של קוריאה", כלומר סילוק כ-30,000 חיילים אמריקאים הפרוסים בדרום, סילוק צי אמריקאי בעל יכולת גרעינית בים סין המזרחי וים יפן ואולי גם נכסים אחרים באזורים סמוכים.

הגנה פעילה מפני טילים בישראל:  המערכות הטובות מסוגן כבר פופולריות כיום בכל העולם      

ארכיטקטורת ההגנה מפני טילים של ישראל, הפרוסה בשטח וכוללת מערכות טילים משולבות לטווח רחוק, בינוני וקצר, מהווה מטריית הגנה אשר בנקודה זאת אין לה מתחרים בשום מקום בעולם.
הפיתוחים והשדרוגים נמשכים וישראל ממשיכה לערוך מבדקי פיתוח הנוחלים הצלחה. השיגור המוצלח של החץ III בינואר השנה הוא רק דוגמה אחת לשורה של הצלחות.
יכולות אלה לא חומקות מעיניהן של מדינות אחרות. לדוגמה, צבא ארה"ב, בעקבות רכישה של כמה מאות מערכות הגנה טילאיות מסוג "מעיל רוח" תוצרת רפא"ל עבור טנקי 1M , נטל דוגמה מקנדה ורכש שתי "כיפות ברזל" נגד טילים, אף הן מתוצרת רפא"ל. בין שאר הסיבות לרכישה, צבא ארה"ב נראה מעוניין במיוחד ביכולתה של המערכת ליירט רחפנים מסחריים, שהשימוש בהם נעשה נפוץ ביותר.
גם הודו ממשיכה להרחיב את תכניות הרכש שלה של מערכות הגנת טילים מתוצרת ישראל. חברת בהרט אלקטרוניקס לימיטד הממשלתית חתמה על הסכם לרכישת הגרסה הימית של מערכת ההגנה  האקטיבית "ברק 8" תוצרת התעשייה האווירית ומערכות הגנת טילים לשבע ספינות מלחמה. רכישה זו התווספה לרכישה דומה בשנה שעברה.
האמור לעיל נכון גם לגבי דרום קוריאה הרוכשת כיום את מכ"מ "אורן ירוק" הפועל בטכנולוגיית Phased Array עבור זיהוי ומעקב מדויק אחר טילים ורקטות. לאור האיום שעמו מתמודדת סאול, היכולות הייחודיות והמתוחכמות שמציע רדאר זה מצדיקות את הרכישה על ידי ממשלת הניצבת בפני מגוון רחב ומתמשך של איומים.

דגשים בכנס ובתערוכה השנתיים ה-7 במספר של עמותת עיט להגנת אווירית וימית

IMהכנס והתערוכה השנתיים ה-7 במספר של עמותת עיט על הגנה אווירית וימית התקיים ב-10 בדצמבר 2018. הכנס, שאותו הנחה חבר הנהלת IMDA ומנכ"ל WALES , אליק הלמץ, היה הגדול ביותר עד היום בסדרה זאת. קרוב ל-400 איש השתתפו באירוע שנערך בשיתוף עם האגודה הישראלית ואווירונאוטיקה ו-Israel Homeland Security (I-HLS ).
אחת מגולות הכותרת של הכנס הייתה הענקת אות מיוחד לאלוף הרצל בודינגר, לשעבר מפקד חיל האוויר של ישראל ויו"ר IMDA . האלוף בודינגר, ממייסדי העמותה שהינה הארגון האזרחי היחיד בישראל להגנה מפני טילים, קידם רבות את המודעות והדחיפות של הגנת ישראל מפני טילים.
תת-אלוף רן כוכב, מפקד מערך ההגנה האווירית בצה"ל, סקר את ההתפתחויות האחרונות ואת הישגי מגזר הגנת הטילים בישראל. הוא הדגיש את חשיבות התאימות ההדדית ואת תרומתה של תעשיית ההגנה האמריקאית להצלחתן של תכניות ההגנה מפני טילים של ישראל.
משה פתאל, העומד בראש ארגון  ההגנה מפני טילים של צה"ל ולשעבר חבר הנהלת IMDA , נשא אף הוא דברים באירוע. דוברים בינלאומיים בכנס כללו את סקוט קריפוביץ, מנהל העניינים הבינלאומיים בסוכנות ההגנה מפני טילים של ארה"ב, ברנד קריינבאום, יועץ בכיר ב-IABG גרמניה, רב אלוף (מיל.) הווארד ברומברג מלוקהיד מרטין וסטיב תומס מפרסונס.
הכנס והתערוכה השנתיים  ה-8 במספר של האגודה להגנה בפני טילים נמצא כעת בתכנון ויתקיים בדצמבר 2019.