hebrewfaqscontrol roomin the newsvediosfor the presscontact ussubscribecontributelinks  

הגנה פסיבית פירושה בניית מרחבים מוגנים ומקלטים ושימוש בהם. שיטה זו מצילה חיים; רוב הפציעות ומקרי המוות ממתקפות טילים בישראל נגרמו לאנשים שהיו בחוץ או בבתים לא ממוגנים. זהו רכיב חשוב ושימושי באסטרטגיה מקיפה להגנה בפני טילים.

קיימות כמובן מגבלות מעשיות לשימוש בהגנה פסיבית. שהייה במקלטים מאיטה או עוצרת את המהלך התקין של הפעילות החברתית והכלכלית, ולכן קשה וגם יקר לעשות זאת לתקופה ממושכת. מקלטים אינם מונעים נזק כלכלי והם אינם משפרים את המוראל או את כוח ההרתעה של ישראל בפני אויביה. כמו כן, מקלטים הנם השיטה היקרה ביותר להגנה בפני טילים. לדוגמה, ב- 2007 הקציבה ממשלת ישראל 480 מיליון ש"ח עבור הגנה פאסיבית לששה בתי חולים בלבד!

בסך הכול, הגנות פסיביות הן מרכיב נחוץ למדיניות מקיפה להגנה בפני טילים, אך להגנה מיטבית נדרשות בנוסף לכך פעולות התקפיות כמו גם הגנה אקטיבית בפני טילים.

Close

פעולות התקפיות מהוות כלי חשוב למניעת שיגורי טילים ורקטות משטח האויב. פעולות אוויריות יכולות לשמש לאיתור משגרים ותקיפתם ולתקיפת התוקפים באופן ישיר. פעולות קרקעיות יכולות לשמש או לתקיפה מוגבלת, כגון מניעת שימוש במרחב שיגור מסוים בידי האויב; או לפלישה מאסיבית שבה כוח צבאי גדול כובש אזור נרחב ובכך מונע תקיפות ממרחב גדול משטח האויב.

פעולות התקפיות יעילות ביותר כאשר הן מהוות חלק ממערך הגנה מקיף בפני טילים. כאשר הן משמשות ככלי הבלעדי להגנה בפני טילים פרט להגנה פסיבית, יכולתן מוגבלת.

לדוגמה, פעולות אוויריות יכולות לשמש להשמדת חלק מצי הטילים והרקטות של האויב, אך כפי שהסתמן במלחמת לבנון השנייה, אין בכוחן לבלום מתקפות כליל, במיוחד לגבי האיומים בעלי הטווח הקצר (והארוך) ביותר. תקיפת התוקף והשמדת תשתיותיו משחקות אף הן תפקיד חשוב בהגבלת מתקפות, אך כאשר הן האמצעי היחיד הן אינן יעילות. כאשר פעולות אוויריות הן הגישה הזמינה היחידה, יכולתו של חיל האוויר לבצע משימות אחרות פוחתת, מכיוון שחלק משמעותי מהצי משמש ככוח תגובה לפי לוח הזמנים של האויב.
פעולות קרקעיות משיגות יעדים זמניים, אך הגנה ממושכת מצריכה פלישה מאסיבית וממושכת, תרחיש שבדרך כלל איננו רצוי.

בסך הכול, פעולות התקפיות הן חלק אינטגראלי מהתגובה הלאומית לאיומי טילים ורקטות. פעולות אוויריות וקרקעיות ממצות את יעילותן באופן מיטבי בהתקיים מערך הגנה פסיבי. מערכת הגנה מקיפה בפני טילים מאפשרת למקבלי החלטות להחליט מתי וכיצד להשתמש בכוחות אוויר וקרקע, בהתבסס על אסטרטגיות ביטחון לאומי ודיפלומטיות, ולממש את הפעולות לפי לוחות הזמנים האופטימאליים עבור ישראל ולא כאלה המוכתבים על ידי אויביה.

Close

 
 
 
 
 
   
  עמוד השער >הגנות
 
   
 
 

מערך הגנה מקיף בפני טילים פירושו יישום מערך שלם של גישות להגנה על העורף.

הגנה פסיבית (שהייה במקלטים) ופעולות התקפיות (הפצצת משגרים, הרתעה מפני שיגורים על ידי תקיפת התוקפים ופלישה יבשתית) אלו כלים חשובים לאסטרטגיית הגנה מקיפה. הגנה אקטיבית מוסיפה יכולת שלישית וייחודית להגנה בפני טילים ומאפשרת להשמיד את האיומים כשהם עדיין באוויר.

כאשר כל שלוש השיטות מיושמות, ניתן לעתים למנוע שיגור טילים ואף להשמיד באוויר טילים ששוגרו. שילוב זה מעניק יכולת הגנה איתנה בפני טילים ומאפשר לצבא ליטול יוזמה ולהחליט האם ומתי לתקוף, בהתבסס על אסטרטגיה ולא כתגובה ללוח הזמנים של האויב. הגנה מקיפה בפני טילים מאפשרת למקבלי ההחלטות להישאר בשליטה, לשמור לעצמם את כל האפשרויות לתקוף לפי לוח הזמנים שלהם.

קיימות שתי טכנולוגיות שונות ביסודן של הגנה אקטיבית:

אמצעי הגנה מסוג "אנרגיה קינטית" - משמיד איומים על ידי התנגשות באיום באמצעות טיל הגנה או על ידי שימוש בראש קרב להשמדת האיום.

אמצעי הגנה מסוג "אנרגיה מכוונת" - משמיד איומים על ידי כיוון של קרן לייזר למטרה. מדובר בקרן לייזר בעלת אנרגיה גבוהה, השורפת במהירות את האיום ומשמידה אותו.

מערכות הגנה אקטיביות בפני טילים המשתמשות בשתי הטכנולוגיות הללו פותחו, נבנו ונוסו בהצלחה וניתן כיום להזמין ולפרוס אותן. בנוסף להן ישנן מערכות מתקדמות יותר הנמצאות כיום בשלבי פיתוח.

 

 

 

 
 
פאלאנקס
בשימוש (לא בישראל)
 
פא"ק-2
בשימוש בישראל
פא"ק-3
בשימוש (לא בישראל)
 
חץ-2
בשימוש בישראל
נאוטילוס
מדגים טכנולוגיה
 
כיפת ברזל
בשימוש בישראל
שרביט קסמים
בפיתוח בארץ
 
ט'אד
בשימוש (לא בארץ)
לייזר מוטס
בפיתוח בארה"ב
 
חץ-3
בפיתוח
     
   
 
     
   
 
     
 
     
 
שו"ת  לוח בקרה  חדשות  וידאו  חדר תקשורת  צור קשר  רשימת תפוצה  תרום לנו  קישורים
אודות איומים  הגנות  מעורבות